בראשית ג, טז

.
"וְאֶל-אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל-בָּךְ."

שמת לב? בשני זוגות המלים, בשני קצותיו של המשפט, המלים קשורות ביניהן במקף.

שתי הפעמים הן מופעים של היחסים בין האיש ואת.

"אֶל-אִישֵׁךְ".  כולך אליו.

"יִמְשָׁל-בָּךְ". הוא אלייך.

"ימשל-בך" איני רואה בהיבט המגדרי. מדובר באיש המושל ברוחו. זה אשר יחזיק את עצמו למענך תמיד, וכשהוא מושלם, גם יחבר מְשָׁלִים שירנינו את רוחך.

בהחלט, אליו תשוקתי.

יִכָּבֵד ויופע-נא מיד.

.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על בראשית ג, טז

  1. מושיקו הגיב:

    סלחי לי, אבל לא הבנתי את הפואנטה

  2. olama הגיב:

    סולחת.
    תודה ובוקר טוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s