יום האם

.
זכרתי כל היום. מחר אזכור שוב. ומחרתיים.

השיר של עמליה הוא כמעט את, יושבת ברגליים מקופלות על הכורסה, מחזיקה ספר. וסיגריה.
על השולחן הקטן שלידך כוס קפה שבישלתי לך.
כפות רגלייך מציצות, עטופות בגרבי ניילון.
יתכן שאת פנייך יקשט פתאום אותו חיוך מתוק שהיה בורח לך ברגע נטול שליטה עצמית.

הלוואי שהיית מאושרת, אמא.

.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s