דברים שאמרתי לאחי

*
הרבה פעמים, אחרי שהיטבנו להשתלב במשחק והוכחנו לכל העולם ואשתו (או לפחות לאשתֵּנוּ) ש"אנחנו יכולים", מתחיל פתאום איזה זכרון עמום להטריד את מנוחתנו.
{היה היה פעם, ספרו לי על אושר.}
[אני עומד. אני מצליח. אני יכול. איך זה שביתי מלא בנכסים וריק מאהבה ואין לי מושג מהו הנכסף הזה שקורין אושר ואיך מגיעים אליו?]

והאושר, אחי, מקיף אותך כל חייך; מצוי סביבך למן הרגע שנולדת ועד בוא יומך.
אלא שהוא תמיד משאיר לך מרחק לעבור כדי להגיע אליו.
ננו-מילימטר, לא יותר מזה.
וכדי לעבור, ולו את המרחק הזה, אתה חייב לפרוץ את קליפתך.
כורח הבחירה.
וכמו כל דבר אמיתי בחיים, את זה רק אתה יכול, ורק בעצמך.

קום ועשה, אחי. איתה או בלעדיה.(*)
צא ולמד לאהוב את עצמך.
הֶיֱה בְּאוֹשֶׁר.

פתאום לבי מלא אליך. אוהבת אותך, אחי.
איתך ובשבילך.

.

(*) איך פלא אחר פלא מתחוללים בנו מאז השִּׁבְעָה שישבנו.
שבעה =  ש' ב(תוך) ע"ה = שַׁדַּי רומז מן הדלת אל (תוך) בית המת ומורה: עֲשֵׂה!
וזה עצמו אינו אלא "ובחרת בחיים".

*

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s