בוקר חמישי

1.
הלילה קמתי פתאום, עשיתי סיבוב קצר בבית וחזרתי למיטה.
ואז זיהיתי, שיש לי חושך בעין ימין.
בבוקר היה שם אור.
עולם קטן בתוך עיני.

2.
התעוררתי והשיר הזה בראשי.
אפילו לא הכרתי אותו. הלכתי לחפש על הרשת, מיהו ומהו ומה לו בי.
עדיין איני בטוחה.
אבל הוא לא עוזב אותי.

3.
ואז גיליתי, שרצפת הבית שורצת זחלים. פחות או יותר.
כלומר, זחלים לגמרי. שורצת, בחלקים של הבית.
המטבח, הפרוזדור, פינת הכביסה, בכניסה לחדר המגורים.
רק על הרצפה. לא על הקירות, לא על רהיטים.
לא מרוכזים במקום מסוים, לא מכויילים לכיוון מסוים.
כל אחד מהם עסוק במסע שלו.
זה דרומה וזה מזרחה, האחד חוצה באמצע המרחב ואחר – רק זוית פאנלים תנו לו.
מיהם ומהם ומה להם אצלי?

אין ברירה אלא לאסוף אותם אחד אחד, בין אצבעותי.
בהתחלה אספתי לתוך כלי, שאותו זרקתי לתוך הפח שבחוץ.
אחרכך גיליתי שהם עדיין כאן. פה אחד, שם שלושה.
את אלה, אני מודה, שמטתי לתוך כלי מלא מים בכיור.

4.
כשהפסקתי למצוא אותם, בערך, חזרתי לרשת, לזהות במה מדובר.
רימות זבובים, לא פחות מזה. אבל גם לא יותר.

5.
עדיין לא כולם יצאו לאור. אני עוד מוצאת אחד פה, אחד שם.
הם מתנגדים. בין אצבעותי אני מרגישה את תנועתם הנמרצת.
זה מעורר בי כבוד.

6.
אני חושבת על דליי המים החמימים שאשפוך על כל רצפת הבית כשאחזור,
ומתחשק לי שיהיה כבר אחה"צ.

7.
בילדותי נסענו בשבתות בבוקר לחוף קרית חיים, שהיה מוסדר והיו בו ארטיקים.
בדרך היתה שושנה דמארי שרה "ליבבתיני", ולבי גאה אל שירתה.
הוא רוקד גם עם שירו הזה של ארז לב-ארי.
מה לך, בבת העין?
בכלל, יצירתו הפתיעה אותי ברעננותה. השילוב של ישן וחדש, מסורתי וחדשני. מקסים.
לכן בחרתי לאזן איתו את יציאת החירום שעדיין מוּשֶׁרֶת בי.
ונראה לאן נגיע מהשילוב הזה.

8.
ועכשו – לעבודה.
יום טוב.
 

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על בוקר חמישי

  1. דיטי זוהר הגיב:

    משתתפת בצערך…
    זכור לי גם בוקר קסום כזה, לפני שנה בערך. אני ובן זוגי (אז) קמנו לדירה תל אביבית מרושתת ברימות זבובים. סיוט. לא היתה פינה נקייה. כל הכבוד שהעזת לאסוף אותם. בין האצבעות והכל. כולי הערצה :)

  2. olama הגיב:

    הכבוד הוא להם, על היעילות ובעיקר על הדבקות בחיים.
    וגם, יש בזה התנסות מעניינת. אני פועלת ומתבוננת בעצמי, ולומדת.
    תוהה לי מה יש בתל אביב, שמביא להתפתחות כה מהירה של רימות.
    בירושלים לא פגשתי או שמעתי על הדבר הזה מעודי, וכאן – יחד איתך זה כבר ארבעה, רק מבין אלה שאני מכירה, רק מאתמול בבוקר.
    אבל מי סופר. חוץ מעגנון.
    תודה, דיטי.
    שבת שלום לך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s