תַּמָּה מִרְיָם-מָא

*
מִרְיָם מָקֶבָּה מתה.
מאמא אפריקה.
בגיל צעיר צררה את מורשתה בצעיף צבעוני ויצאה אל העולם, לעשות נפשות
לקולה החם והמדויק, לכשרונה הבולט, לעוולות החוקיות בעולם, לזעקת בני עמהּ.
לא עשתה את ה click song קרדום לחפור בו
אך הציגה אותו בשמחה (!It isn’t a noise, it’s my language).
הוא היה חלק ממנה והיא שרה אותו כמו ששרה את כל חייה.
את אהבתה לאפריקה, מולדתה,
את כמיהתה לעצמאות, לשוויון זכויות,
את מחויבותה לאמת (This is the story of how we begin to remember)
את  ערגתה לצדק,
את תשוקתה לחיים ולאהבה.

.
שיר אחר שיר
הופעה אחר הופעה
שנה אחר שנה
מדינה אחר מדינה.

"אקטיביסטית" כתבו עליה היום באחד העיתונים.
אדם מעורב, אני אומרת.
הגם שהמעורב הזה כולו שחור טהור.
ועוד: האדם הזה הוא אשה.
ועוד איזו אשה.

מחר אלך להצביע לזכרך, מָאמָא.
תודה על מתנתך.
תודה על הוראתך.
הזכרת לי כמה חשוב להשפיע, לתרום את חלקי
( גם בפוליטיקה, שנואת נפשי).
עוד רבים כל כך אלה שכמהים למצרכים בסיסיים:
אורז, מים, זהות.

** ** ** **

מרים מקבה מתה.
אני מדמיינת אותה יורדת מהבמה אחרי ההדרן האחרון.
האדרנלין מציף את כולך בשעה כזאת.
מִרְקָמָהּ, כולו סיפוק ואושר.
אנשים ניגשים אליה, להודות ולהביע התפעלות, להיות בקרבתהּ.
צופים נרגשים, אנשי צוות, המארחים שלה.
היא עייפה, אך הרגעים האלה מתוקים כל כך.
בין הנגנים מתופף לו ילד אחד, אולי נכדהּ.
הוא מפלס את דרכו אליה בגאווה כבושה והיא אוספת אותו אליה לחיבוק
מְעוֹדֵד, אך לא יותר מדי. שלא יתפנק לה, שלא.
שכן
ככה זה אצלנו באפריקה,
גם המוכשרים ביותר חייבים לעבוד קשה.
אין אופציה אחרת.
(למען האמת, כך זה בעולם כולו, אך היא רוצה שילמד את דרכו דרכה ודרך אפריקה, מולדתה ומקור מורשתו.)
בדרך לחדר הלבשה היא מתיישבת על כסא מזדמן,
לוגמת מכוס מים.
אולי משקה אחר.
עייפה.
ציפור מפרפרת בחזהּ, מבקשת להשתחרר.
מה?
החזה שלי אינו כלוב, היא תמהה בלבה, אולי צוחקת מהבדיחה.
ושוב.
דם המציף את חדרי לבה דוחק את תמהונה החוצה.
רגע, היא מכריחה את עצמה לחשוב טוב.
רק רגע.  אני אנשום עמוק וארגע.
זה יעבור.
הֵי, רגע!
חנית מלובנת חוצה את חייה
והיא מסמנת לעזרה.

למות באיטליה,
סמוך לסיום הופעה,
כשהתחת העסיסי שלך מרקיד את האולם כולו
(ואת בת שבעים ושש).
אוח, אלהים.
הלוואי עלי.
אמן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על תַּמָּה מִרְיָם-מָא

  1. giacomo1 הגיב:

    "משחקים אסורים", גדלתי על שיריה,
    ינקתי מהם בילדותי את צערה של היבשת השחורה.
    היא היתה באמת 'אמא-אפריקה'.

    תודה על שקרבת אותה,
    כאן
    במקום הלא צפוי
    כאילו מן האוב,
    כה יפים מילותייך.

    ואני מלא תודה לך על כך.

  2. olama הגיב:

    היא היתה חשובה גם לי.
    שמחה שקראת, מודה על התגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s