*
ואלה דברי הימים ההם:
כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ. לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. (כי תצא, כד, יט)
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי: כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ, אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים, מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יַעֲנֶה; כֵּן יֵרֵד יְהוָה צְבָאוֹת לִצְבֹּא עַל הַר צִיּוֹן וְעַל גִּבְעָתָהּ. (ישעיהו לא, ד)
בְּאָמְרִי לָרָשָׁע, רָשָׁע מוֹת תָּמוּת, וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ, הוּא רָשָׁע בַעֲוׁנוֹ יָמוּת, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ. (יחזקאל לג, ח)
וּבְהַפִּילְכֶם אֶת הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה, תָּרִימוּ תְרוּמָה לַיהוָה קֹדֶשׁ מִן הָאָרֶץ אֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אֹרֶךְ וְרֹחַב עֲשָׂרָה אָלֶף. קֹדֶשׁ הוּא בְכָל גְּבוּלָהּ, סָבִיב. (יחזקאל מה, א)
וַיַּעַן מַלְאַךְ יְהוָה וַיֹּאמַר: יְהוָה צְבָאוֹת, עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה. (זכריה א, יב)
וּרְאִיתִיו מַגִּיעַ אֵצֶל הָאַיִל, וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו וַיַּךְ אֶת הָאַיִל וַיְשַׁבֵּר אֶת שְׁתֵּי קְרָנָיו, וְלֹא הָיָה כֹחַ בָּאַיִל לַעֲמֹד לְפָנָיו; וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ, וְלֹא הָיָה מַצִּיל לָאַיִל מִיָּדוֹ. (דניאל ח, ז)
*
ואך כי תצא באותו יום: [וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא. (הושע ב, יח)]
וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד לְהַצִּיל אֶת אִישָׁהּ. (כה, יא)
אפשר לכתוב זאת גם כך:
ִ ֶּ ִּ . מֵעוֹלָם וְעַד-עוֹלָם (תהלים קג, יז)
כן, היה שוה להמתין.
להמתין = אהבה ללא תנאי.
*