א – ג

*
סוכות.
בצד החיצוני של הפלאזה הנוחה
בעיר הכל כך נעימה שבה אני שוהה
בעשר בלילה
שוכב איש על המדרכה
מאחורי ספסל
לבוש מעיל מהוה ורגליו עטופות בשמיכה
דקה.

בחולצתי הקצרה היה לי קצת קריר
אבל הייתי בהליכה.

לו שעה אחרת, לו חנות מתאימה באזור,
הייתי ממהרת אליה
במקום לחזור אל הבית החמים
ומניחה עליו שק שינה.
פורשת עליו את סוכת שלומו.
ב
what.jpg

אני מדמיינת איך אחרי שהלכתי משם
הוא המתין כמה דקות, אולי מודאג קצת מן הרחשים,
ואז הסתובב בזהירות
ומצא
וקנה.

יכולתי לנסח: משלה את עצמי.
בוחרת בתקווה.

*


*

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s