על החיים ועל המוות (חיי שרה)

.
ראשית קריאה:

וַיֹּאמְרוּ, נִקְרָא לַנַּעֲרָ, וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ.
כמו חכתה רבקה להתקרב מאד ל-ה', כדי להפוך מנערָ לנערה, ומנערה לאשה ומאשה לאם.

ואכן, כאשר:
וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ, הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה;
וַתֹּאמֶר, אֵלֵךְ.
בלי שציינו בפניה מיהו המיועד, רבקה מבינה שהיא-היא המיועדת, ונענית ללא היסוס לייעודהּ.

ולא שגתה.
וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק; וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל.
ותיפול מעל הגמל.
הלוואי על כולנו רגע כזה של הארה.

פרשת חיי שרה נפתחת במותה של אמנו. היום הלכו הדרומיים לפקוד את קברהּ של אמי. 
וַתָּמָת שָׂרָה… וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ.
בכתובים, כ"ף הבכי במלה "ולבכתה" עילית. זו בכייה מן המקום העליון בנפש אברהם, אשר תלה את חייו בשרה, באמרו לה: אִמְרִי-נָא, אֲחֹתִי אָתְּ… וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ. (לך לך)
אחותי את: את המאחה אותי, המאפשרת לי שלמות.

ובמות הראשונה, מגיע תורה של רבקה לאחות:
וַיֹּאמְרוּ לָהּ: אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה.

אחר כך יש חתונה, ואבא מת.  וּמִשְׁמָע וְדוּמָה, וּמַשָּׂא.
וישמעאל, אחי-יצחק (הגם שלא כתוב כך) מת גם הוא.

צאצאיו, בדומה לשבטי ישראל: שְׁנֵים-עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם.
וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה;
עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל.
אני נזכרת ביוסף.
שאתמול שמחתי להפגש איתו שוב.

(בחלומי אמרתי: עוד לא אבדה תקוותנו. ועפתי.)

.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על על החיים ועל המוות (חיי שרה)

  1. פינגבאק: לקראת שבת חיי שרה | פורקת ALL

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s