קריאה ראשונה: אחרי מות, קדושים

1.
וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת.
וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי ה' פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל.
וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לה' וְעָשָׂהוּ חַטָּאת.
וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה.

גם כאשר השעיר נבחר לחטאת, לא בטוח שימות.
יתכן שיישלח לעזאזל.
לא ברור מה יותר גרוע.
אבל אין עוד מקום כמו המדבר, לחשבון נפש.

השעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל, יעמד חי לפני השם.
"כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי".
אבל שעיר, שעיר לעזאזל – כן.

2.
דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת.
וְנָתַן אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי ה' וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת אֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדוּת וְלֹא יָמוּת.

הכפרת אשר על העדות אשר על הארון.
עדות היא ייצוגו הטהור של השם.
עדות היא ייצוגו הטהור של כל אשר היה (אהיה אשר אהיה).
על כן חשוב מאד, בבואנו למסור עדות, להיות ישרים ומדויקים ונטולי פניות.

3.
וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם.
אוהל מועד, קודש הקודשים, שוכן בתוך טומאות העם.
זה יפה כל כך ועמוק.
אלהים, יתברך, שוכן במו עצמו בתוך טומאותינו.

4.
וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי יָדָו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲו‍ֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה.
וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲו‍ֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר.

האיש העתי אני קוראת: איש הזמן.
משל היה העזאזל קץ כל זמן, והאיש העתי הוא זה אשר יודע היכן הזמן לשלח את הפשעים, העוונות והחטאים, בדמות שעיר.

חשוב לשלח. אי אפשר להחזיק בדברים לעולם. עוונותינו חרותים בנו, אך חובה לשלחם מעלינו, בהגיענו אל מקום הזמן.

5.
כך יום כיפור.
ולא תאכל את הדם כי הדם הוא הנפש, ותטמא ותטהר.
ולא ולא ולא ולא.
אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה  כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם. וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲו‍ֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ.
עֲו‍ֹנָהּ של הארץ. חטאינו דבקים במקום מושבנו.
המקום מנער אותנו מעליו, דרך ארץ.

6.
וזכור. זכור ושמור.
שבת, עשרת הדברות, צדק חברתי, את מי שיש לו פחות ממך.
גם אם יש לך אך מעט מאד, תמיד יש מי שחלקם קטן משלך.

7.
לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה.
מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם.
כלל אחד לכל אמות המידה.

8.
וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ.
אני חושבת על הרגע הזה,  שבו מראה פני ה' נצרב בתודעתו של האיש, שמיד אחר כך מוּכְרַת, ותודעתו מתאחדת עם התודעה הכללית.
אולי נגלית פה הבנה לתפקידו של האיש שנותן את זרעו למולך.

9.
וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי.
להיות לי לא במובן קניין, כי אם: היו אתם – אני.
הובדלנו כדי שנהיה, אנו, הוא.
הו.

י.
אֲנִי ה'.
אמן.

*
שבת שלום.

*

*

*

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s