אבני שבת וַיֵּצֵא

*
וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה.
וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר.
וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה.
*
הרבה אבנים יש בפרשה. 11. ספרתי.
כמו אבני דרך, הן נמצאות בדרכים שעובר יעקב, אם לבד ואם על מחנהו.
אין אפילו אבן אחת בחוץ בכל השנים המורכבות שעשה אצל לבן.
אבל בלב יש, במלה: וְאִבָּנֶה.
אז 12.
אפשר למצוא משמעויות במספרים, אבל לא עכשו ולא כאן.
*
וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן –
יעקב רואה את רחל ולבו נמלא גיל. הוא מתאהב.
זהו וַיָּגֶל, ששמחת האהבה ממלאת אותו כח לגלול אבן שכה גדולה היא, עד שהרועים רק ביחד גוללים אותה מעל פי הבאר.
*
וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ.
לבן אחי אמו, אומר הכתוב.
ומשאיר לנו להשלים: אחי אמו, אבי אהובתו.
*
ואז
וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ.
אחרי שהִשְׁקה, הוא נושק. ובוכה. כמו גללה רחל את האבן מעל לבו וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם.
*
וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.
בראשית לב ב. בּ-לב הבּית, בלב לבּו.
*
ואף מלה על וַיֵּצֵא?
וָאֵצֵא מדעתי. זה קרוב.
*
הודעה ללא צופים: אבד רצון.
המוצא הישר מתבקש לעשות בו כרצונו.
*
שבוע טוב.
*

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s