ערב שבת פְּקוּדֵי

*
כמו כניסה לארמון באחד מסיפורי אלף ולילה ולילה.
כסף וזהב ופרוכת ואדנים, נחושת, תכלת וארגמן ותולעת שני ושש.
– אני תמיד מתבלבלת במקומות כאלה, מהודרים ורבי-פרטים.

*
בקריאה חשבתי רבות על פרטי הפרטים שמפורטים לבניית המשכן.
והרי "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".
כלומר, שוב – דרך העשייה נכנסים הדברים ללב ונטמעים בנו.
– רק להבין אני יודעת. בערך.

*
וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה.
העם עושים את המלאכה, ומשה מקבל 'הוראות הרכבה'
איך להקים את המשכן, מה למשוח וכיצד לקדש.
וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ כֵּן עָשָׂה.
– כנראה, איני יודעת לאהוב באמת.

*
העם עשו כאשר צווה השם.
משה עשה ככל אשר צווה השם.
יש הבדל בין מה שנאמר, לבין כל מה שנאמר.
– עלי להזהר לא לטבוע ברווחים שבין המלים.

*
וַיְכַל מֹשֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה.
– הלוואי עלי.
חזק.
כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם.
– הלוואי על כולנו.
אמן.

.
שבת שלום.

*

.