בהלווייתו של אבא

*
ביו-אוטוגרפיה / איל בר-כוכבא

אתה נולד, ויונק, וגדל,
ומתחזק,
ונחלה ומחלים.

והנה אתה ילד, ואתה אוכל, וגדל,
ומתחזק,
ונחלה ומחלים.

והנה נער, ואוכל, וגדל עוד קצת,
ועוד קצת מתחזק,
ונחלה ומחלים.

והנה אתה גבר, ואתה אוכל, ואינך גדל עוד,
ואתה נחלה,
ואינך מחלים עוד.

והנה אתה זקן, ואתה קטֵן,
וחולה.

והנה אתה מת,
ואינך חולה עוד.

*
אבא,
רציתי לספר את חייך. לפרוש את עשייתך המרובה בפני כל האנשים שבאו ללוות אותך היום.
אבל המלים לא באות. כלומר, הן כן. אבל בצרורות מפוזרים ורחבי טווח. איני מצליחה לבחור את הנכונות מביניהן. אלה שיבנו באופן מדויק ובהיר את עלילותיך, ששזורות לאורכה ולרוחבה של הארץ הזו, שאהבת כל כך. שבנית.

אתה עצמך אף פעם לא היית איש של מלים. מעשים, זו היתה דרכך בעולם הזה. ואולי, יותר ממעשים – תרומה. וערך מוסף. מקצועיות. מסירות ודבקות. ויושר ואצילות נפש. ולפני ואחרי ותוך כדי הכל – מחשבה והתחשבות באחרים.

כשעזרת לנו להכין רשימה "למי להודיע" אחרי מותך, חזרת כמה פעמים על כך שהאנשים בצמתי ההשפעה שאותם איישת כבר אינם מכירים אותך. והשבתי לך שאולי שמך אינו מופיע על קירות הישובים הרבים שבנית, שהרחבת ופיתחת, אבל השארת חותם ממשי ומשפיע ומאפשר חיים. פירות עשייתך מכסים את כל הארץ, משגשגים ומהווים בסיס ובית למאות אלפי אנשים.
מי שזוכר, מעריך ומכיר בייחודך ואוהב אותך.

אתה יודע, אבא, החודשים האחרונים ובעיקר השבועות האחרונים, הביאו למיצוי את גדלות נפשך, את רוחב לבך, את גבורתך ואומץ לבך ואת האהבה הגדולה שגלשה ממך ודבקה בכל מי שפגש בך.
אתה משאיר מאחוריך חיים נפלאים, מלאים. איזה יופי.

את התקופה העוצמתית הזו עוד ייקח לנו זמן לעכל ולנסח. אבל, ממש כמוך, אנחנו כבר מספרים את הסיפורים. לא אלף לילה ולילה, אלא רגעי חיים. מצחיקים, מפליאים, נוקבים ובהירים.
וגם רגע מוות אחד, רך וצלול ושלם.

תודה, אבא. תודה על החיים שנתתם לי, אתה ואמא. תודה שאפשרת לי להיות לצדך וללוות אותך בחודשים האלה. כמו שאמרתי לך פעמים רבות, זו היתה זכות גדולה וחסד. תודה.

אני חוששת שכוחי לא יעמוד לי לשיר לך כאן את "בוא ואשק לך", השיר שאהבת כל כך, ששרתי לך כשנשמת את נשימתך האחרונה. אבל ננגן לך אותו, כפי שבקשת.
לך בשלום, אבא, ותנוח על משכבך בשלום לקץ כל הימים. אנחנו אוהבים אותך.

וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה
וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ.
(קהלת י"ב ז)

אבא יוסי מרגלית ז"ל
ו' בתשרי ה'תרצ"ב – י"ז באב ה'תשע"א
17.09.1931 – 17.08.2011

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s