החוף הרחוק ביותר

*
הוא הסתגל מהר לביתו החדש, והיה לו טוב.
הוא יצא וחזר
ויצא וחזר
עד שערב אחד יצא ולא חזר.

סביר שמישהו עלה עליו
או מישהי.

ובכל זאת, בראשי הוא הולך אלי,
בדרך הארוכה ממורדות הכרמל ועד לרחוב הקטן והמוכר בתל אביב.
וכשיגיע – מותש, רעב, חולה – לא אהיה כאן לשמוח לקראתו.
(אבקש מהשכנה לפקוח עין.)

אחרי שאמי נפטרה, הקודם נשבר ועזב למוות.
אבי נעלב אז קצת, שאני מתאבלת עליו בקול.
עכשו גם אבא מת, ושוב זה קורה.

סובלימיאוציה.
אין מי שייעלב, אין מי שיילל.


גיזושקה
בן חמש, שלוש מהן איתי.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על החוף הרחוק ביותר

  1. revitaldanieli הגיב:

    והנה עדכון שמח:
    אחרי שבוע היעדרות, גיזמו חזר הערב לביתו החדש, רעב ועייף ונרגש.
    דפק בחלון, פתחו לו, נכנס ומאז הוא לא מפסיק לספר את הרפתקאותיו.
    תודה לאל על חסדיו כולם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s