שִׁלּוּחַ קֵן 85

א.
מוטל בין רגבים
תנני לבוא עליך.
קבל אותי.
הנח לי להספג.
הקשב לקול הפעפוע.
הרשה לי להכאיב
עד שאשקוט.
עד שאטמע ואהיה
אתה.

ב.
קום, עמוד על שתי רגליך,
נער את אבק אני והאדמה,
קח אותך
ולֵךְ –

**** ****
פעם היתה שם כותרת אחרת.
היום, זה מה שזה.

****

.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על שִׁלּוּחַ קֵן 85

  1. olama הגיב:

    הקטע המצורף הוא בגלל השיר, לא בשביל הסרט.
    טוב, גם בשביל הסרט, אבל לא בעניין trecio de muerte מול הפר.
    אוקיי, גם בעניין מַעֲרֶכֶת המוות, אבל לא משום הדם.
    בסדר, גם משום הדם, אבל לא בגין הפניית הגב.
    נו, כמובן שבגין הפניית הגב.
    וצעדי הלוחם/ת.
    ומבט הלב היודע.
    כן, כן. בשם האהבה.

  2. olama הגיב:

    והנה השיר עצמו (מקושר לשם שלי בתגובה זו).
    לפעמים צריך להמתין לו רגע, שיעלה.
    שווה לחכות.

    אליס רג'ינה שרה, ויניסיוס דה מוראס כתב, טום ג'ובים הלחין.
    התרגום הנאמן והתאמת המלים לאנגלית ע"י פאול סוננברג, שהואיל להעלות את הקטע לאתר שלו לבקשתי. איש טוב, אוהב מוזיקה והולך עם האהבה.

    Por Toda Minha Vida – למשך כל חיי.
    שיר מדהים בעיני.
    נהמת הלב הוא, מן התו הראשון שבו ועד לסיומו.
    לכל אורכו מתקיים ונשמר איזון בין הטוטאליות של המלים לבין המנגינה המאופקת. מדי פעם היא גואה וגולה לכלל גל, ומיד נאספת בחזרה, קרוב ללב.
    רק במקום אחד בשיר הלב רוצה להצטרף בקול שני – בשורה המעידה את הכוכב הזורח בשמים. איזו רגישות של ג'ובים! נפלא. נפלא.
    שבועה פנימית יש פה. התחייבות.
    גם אם למדנו מנסיון חיינו שלַנֶּצַח יש מידה, הרי שבעודו שם, הוא נֶצַח, לָנֶצַח.

    כשזמזמתי את זה לפני שבועיים, שאלה אותי חברה: מה זה מה שאת שרה? זה מפחיד אותי.
    חייכתי ואמרתי לה: אהבה לכל החיים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s